בנק הפועלים בע"מ נ' גסימוב

החלטה

בפני בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.

על פי תקנה 384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב , אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך, או על ביצוע פסק הדין.

במקרה דנן, לא הובאו בפני ראיות מהימנות כדין לכך שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין. לכאורה, גם אם לא יחזור המשיב ארצה, יוכל המבקש לקבל פסק דין כנגדו ולבצעו על ידי מימוש נכסיו (אם יש כאלה). אין בתצהיר שצורף לבקשה כל ראיה מהימנה לעניין היקף נכסיו של המשיב. הטענה כי למבקש לא ידוע על נכס כלשהו של המשיב – אין בה די.

כמו כן, תקנה 384 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984, קובעת כי לא יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא אם כן עלה שווי התובענה על 50,000 ₪, זולת אם התובענה היא במזונות או אם בית המשפט או הרשם שוכנעו כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

5. במקרה דנן, סכום התביעה הוא 46,628 ₪ ולא שוכנעתי שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בסכום הנמוך מזה שנקבע בתקנות.

6.לפיכך, הבקשה נדחית.

7.אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' אדר תש"ע, 17 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: